אפרת אשחר סבו
פסיכולוגית התפתחותית מומחית (ישראל) | Psychologist NIP (NL)
בין אם אתם מתמודדים עם קשיים רגשיים, אתגרי הורות, או תהליכי שינוי - אני כאן כדי לספק מרחב בטוח לצמיחה והתפתחות.
טיפול פסיכולוגי בעברית
לישראלים בארץ ובעולם
אתגרי הורות ומשפחה
עבודה עם הורים וילדים
תמיכה וליווי במעברים ורילוקיישן
מרחב להבנה והתמודדות עם קשיים
הגישה הטיפולית שלי
בעולם המשתנה והסוער שלנו, אנו מתמודדים עם אתגרים רבים שלא תמיד קל לנווט בהם לבד- בין אם בהורות, ביחסים, בקריירה, במעברים או בשינויים משמעותיים בחיים. לעיתים קרובות יש לנו ציפיות גבוהות מעצמנו, ולפעמים אנו מרגישים שהעולם שבו גדלנו שונה מהעולם שבו אנו נדרשים לתפקד כיום. זה יכול לעורר רגשות של בלבול, תסכול או חוסר ביטחון.
אני מאמינה שכוחו של התהליך הטיפולי טמון ביכולתו להאיר היבטים שלא תמיד היינו מודעים להם, להבין לעומק את הרגשות שלנו, לזהות את הדפוסים שמניעים אותנו, ולגלות מה משפיע על האופן שבו אנו מגיבים ומתפקדים. כאשר התובנות האלה מתבהרות, אנחנו יכולים לפעול במודעות, לפתח מנגנוני התמודדות טובים יותר, ולחוות רווחה נפשית גדולה יותר.
אני גם מאמינה שטיפול הוא תהליך שמתרחש תמיד בתוך מערכת יחסים. הקשר שנוצר בין המטופל למטפל הוא מרכיב משמעותי בתהליך, והוא זה שיוצר מרחב בטוח לחקירה, צמיחה ושינוי.
על עצמי
בשנת 2022 יצאתי עם משפחתי למסע בעולם, ובמהלכו המשכתי ללוות מטופלים אונליין דרך הזום. כיום אני מתגוררת בהולנד ועובדת הן בקליניקה באמסטלפיין והן בזום, עם מטופלים - מבוגרים וילדים - מישראל וישראלים המתגוררים בחו"ל.
אני מאמינה שטיפול רגשי הוא תהליך מעמיק ומשמעותי, המאפשר מרחב בטוח לחקירה, צמיחה ושינוי, הן עבור ילדים והורים והן עבור מבוגרים המתמודדים עם אתגרי החיים.
את דרכי בעולם הפסיכולוגיה התחלתי בלימודי פסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן המשכתי לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר סיום התואר, מתוך רצון להעמיק את הבנתי בטיפול בהורים וילדים, השלמתי לימודי הסבה לפסיכולוגיה התפתחותית.
את ההתמחות שלי בפסיכולוגיה התפתחותית עשיתי בשירות הפסיכולוגי החינוכי בתל אביב, בגני חינוך מיוחד ובמכון להתפתחות הילד בבית החולים קפלן. עם סיום ההתמחות, עברתי לטפל בקליניקה פרטית ברמת השרון, שם ליוויתי הורים, ילדים ומשפחות בהתמודדויות מגוונות.
פסיכולוגית התפתחותית מומחית-רשיון ישראלי מס. 27-39415. חברה באיגוד הפסיכולוגים ההולנדי NIP, מס חבר 244597
סוגי טיפול
טיפול בהורות
אני קוראת לסוג הטיפול הזה "טיפול בהורות" ולא הדרכת הורים, משום שהמטרה בעיני היא לא להדריך את ההורים דרך פרוטוקול הורות כזה או אחר, אלא לחשוב ולהבין יחד את אותם המקומות בהם ההורות נתקלת בקשיים ובאתגרים. דרך הבנה של צרכי הילד, דרכי התקשורת שלו, והרגשות שמתעוררים אצל ההורה ואצל הילד בסיטואציות שונות בתוך הקשר, נלמד יחד מה קורה לכם ולילדכם במצבי קושי, ואיך אפשר מתוך למידה והבנה של הרגשות שמתעוררים לתמוך, לכוון ולייצר חוויות מיטיבות ואווירה בטוחה ונעימה.
טיפול בהורות הוא טיפול שמטרתו לסייע להורים להבין ולשנות את דפוסי ההורות שלהם כדי להתאים אותם לצרכי הילד. גישה זו מתמקדת ביצירת הבנה טובה יותר של שלבי ההתפתחות השונים של הילד והשפעת התנהגות ההורים על הרווחה הרגשית והנפשית של הילד.
ייעוץ במעברים ורילוקיישן
מעבר למדינה חדשה הוא חוויה מרגשת ומרחיבת אופקים, אך גם כרוכה באתגרים משמעותיים לכל בני המשפחה. כאמא שעברה עם משפחתה רילוקיישן, אני מכירה מקרוב את ההתמודדויות - הפרידה מהבית והמוכר, ההסתגלות לסביבה חדשה, חוסר הוודאות, והצורך ללוות את הילדים בתהליך מלא שינויים רגשיים וחברתיים. המעבר משפיע לא רק על הילדים, אלא גם על ההורות שלנו, על הדינמיקה בבית, על האופנים בהן נדרש מאיתנו להכיל ולכוון, ועל היכולת שלנו לשמור על יציבות וביטחון בתוך חוויית אי-הוודאות.
ליווי מקצועי בשלבי המעבר יכול לעזור לכם כהורים לצפות מראש את האתגרים, למנוע קשיים מיותרים, וליצור עבור הילדים חוויית מעבר בטוחה ומיטיבה. יחד, נוכל לחשוב כיצד לתמוך בהם רגשית, לעזור להם להשתלב במקום החדש, ולשמור על חוסן משפחתי, גם בתוך עולם בלתי צפוי.
לעיתים הקשיים מתעוררים דוקא לאחר המעבר, בין אם מדובר בהתמודדויות עם שאלות זהות וחיבור או אתגרים הקשורים באורח החיים כמהגר. הייעוץ מאפשר להבין טוב יותר את אתגרי היומיום ולקבל החלטות באופן מודע ומחובר יותר.
טיפול דיאדי הורה-ילד
טיפול דיאדי הוא טיפול רגשי משותף להורה ולילד, המתמקד בקשר ובתקשורת ביניהם. הקשר הורה-ילד הוא בסיס מרכזי בהתפתחות הרגשית של הילד, והוא משפיע על תחושת הביטחון, הדימוי העצמי, והיכולת להתמודד עם אתגרי החיים. לעיתים, בתוך השגרה הלוחצת והאתגרים היומיומיים, הקשר הזה חווה מתחים, קשיים או חוסר הבנה הדדית, מה שעלול להוביל לתסכולים אצל שני הצדדים.
בטיפול הדיאדי, ההורה והילד נפגשים יחד איתי בחדר הטיפולים, ובאמצעות משחק, שיחה והתבוננות משותפת, אנו חוקרים את הדינמיקה ביניהם, את הרגשות שמתעוררים, ואת הדרכים בהן ניתן לחזק את הקשר.
טיפול פסיכולוגי
טיפול פסיכולוגי הוא מרחב בטוח להתבוננות, עיבוד והתמודדות עם אתגרי החיים. בין אם מדובר בקשיים רגשיים, בהתלבטויות אישיות, במערכות יחסים, בהורות או בהתמודדות עם שינויים משמעותיים- טיפול מאפשר לחקור את התחושות והמחשבות שעולות, להבין דפוסים שמלווים אותנו, ולפתח כלים להתמודדות וצמיחה.
מעבר למדינה חדשה, התרחקות מהסביבה המוכרת והתמודדות עם זהות ושייכות במקום זר יכולים להיות חוויות לא פשוטות. לעיתים, החיים ברילוקיישן מעוררים תחושות של בדידות, חוסר ודאות או געגוע, ומעלים התמודדויות חדשות- אישיות, זוגיות או משפחתיות. עבור ישראלים שחיים מחוץ לישראל, האפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי בעברית היא משמעותית במיוחד, שכן השפה היא לא רק כלי תקשורת, אלא גם הדרך שבה אנחנו מחוברים לרגשות שלנו בצורה העמוקה ביותר.
סכמה תרפיה
טיפול בסכמה הוא גישה אינטגרטיבית שמשלבת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, תיאוריית ההתקשרות ומודלים טיפוליים נוספים במטרה להתמודד עם דפוסי רגשות עמוקים, או סכמות, שנוצרו במהלך הילדות. השיטה מבוססת הראיות הזו מסייעת למטופלים לזהות ולשנות סכמות לא מסתגלות המשפיעות על מחשבותיהם, רגשותיהם והתנהגותם. באמצעות שילוב של טכניקות חווייתיות, מבנה קוגניטיבי ויחסים טיפוליים, טיפול בסכמות מעצים אנשים לשחרר דפוסים שליליים ולפתח דרכי חשיבה ותגובות בריאות ומסתגלות יותר.
טיפול בילדים
טיפול פסיכולוגי בילדים מאפשר להם לעבד חוויות, להתמודד עם אתגרים, ולפתח חוסן רגשי בסביבה תומכת ובטוחה. ילדים מבטאים את עולמם הפנימי בדרכים שונות, דרך משחק, יצירה, תנועה ושפה, ובמהלך הטיפול, אנו יוצרים עבורם מרחב שבו יוכלו לחקור, להבין ולהתמודד עם רגשותיהם. אך ילדים אינם גדלים בבועה- עולמם הרגשי וההתנהגותי מושפע עמוקות מהקשרים המשפחתיים שלהם, ולכן מעורבות ההורים היא חלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי.
טיפול בילדים נעשה דרך משחק על מנת לעזור לילדים להביע את רגשותיהם, לעבד חוויות ולפתח מיומנויות התמודדות. בסביבה בטוחה ותומכת, ילדים משתמשים בצעצועים, משחקים ופעילויות יצירתיות כדי לתקשר רגשות ולהתמודד עם אתגרים שהם אולי לא יכולים לבטא במילים. מכיוון שטיפול בילדים, בעיקר בילדים צעירים, נעשה דרך משחק ולא רק באמצעות שיחה, הוא מתבצע לרוב בקליניקה ולא בזום.
  • הטיפול מתבצע בזום, או בקליניקה בצפון אמסטלפיין (נגישה בתחבורה ציבורית)
  • עלות שעת טיפול 110 יורו
צור קשר
כתובת
Professor J.H. Bavincklaan 7, 1183AT, Amstelveen, Netherlands
דוא"ל
efieshchar@gmail.com
טלפון
הולנד:
31617150070+
ישראל :
972523990938+
השאירו הודעה
טופס יצירת קשר
שם / Name:
דוא"ל / Email:
הודעה / Message:
שלח / Submit
אשמח לענות על כל שאלה ולסייע בכל פנייה. ניתן לפנות אליי באמצעות הטופס, דוא"ל, או בטלפון.
בלוג: ילדי תרבות שלישית - בין עולמות, בין שפות, בין זהויות
כאשר משפחה עוברת ממדינה אחת למשנתה, ההורים מביאים עימם חוויה של שינוי - אך גם עוגנים מהעבר: שפה, תרבות, זיכרונות ילדות, סיפורים על "איך זה היה בבית." עבור ילדים, במיוחד אלה שעוברים בגיל צעיר או נולדים למשפחות מהגרים, הסיפור שונה לחלוטין. הם חיים בין עולמות, לא רק בין מדינות.
אלה הם ילדי תרבות שלישית- ילדים הגדלים בתרבות שונה מזו של הוריהם, בדרך כלל במדינה זרה, ויוצרים לעצמם זהות היברידית- שלישית. לא התרבות שממנה באו ההורים, לא התרבות של המדינה המארחת, אלא משהו ביניהם.
ילדי תרבות שלישית חיים במרחב ייחודי שבין זהויות, בונים גשרים בין עולמות תרבותיים שונים, ויוצרים זהות משלהם שמשלבת את המיטב מכל עולם.
מאפיינים של ילדי תרבות שלישית
ילדים אלה מהר מאוד לומדים "לקרוא את המפה החברתית": כיצד לדבר עם מורה הולנדי, סבתא ישראלית או שכן צרפתי. הם לוכדים עדינויות, מבינים רמזים תרבותיים, ומתרגמים נורמות ומושגים עבור עצמם. לעיתים הם הופכים למתרגמים- לא רק בשפה אלא גם בתרבות- עבור הוריהם.
גמישות זו מפתחת בהם הסתגלות, תקשורת בין-אישית עשירה ופתיחות לעולם. הם מתרגלים לא לראות את העולם כ"מובן מאליו", אלא כשאלה שדורשת פירוש. לעיתים הם מבשילים מוקדם יותר מהצפוי, עם אחריות, מודעות גלובלית וחיישנות תרבותית-בין-לאומית.
אך, כמו כל גמישות- המחיר יכול להיות תחושת חוסר שורשיות.
אתגרים יומיומיים ורגשיים
ילדי תרבות שלישית חווים אבדות שאינן תמיד נראות לעין. הם עשויים להחליף מדינות, בתי ספר, שפות, חברים, לפעמים מבלי שהסובבים אותם מבינים עד כמה משמעותיים מעברים אלה עבורם. גם כאשר הם לא "נודדים" פיזית, רק העובדה שהם חיים בתרבות שונה מזו של הבית יוצרת תחושת חוסר יציבות פנימית.
בנוסף, הם עשויים להרגיש כ"אחרים" בשני העולמות:
  • במדינה המארחת: בשל שמם, מראם או מנהגי הבית.
  • בבית או במהלך חופשות במדינת המוצא שלהם: מפני שהשפה כבר אינה זורמת, או מפני שהם "כבר לא באמת משם."
בבתי הספר, הם עשויים להיתפס כשקטים מדי או כצופים מהצד. לעיתים, הם לומדים להסתיר את תחושת הזרות שלהם ולהציג "אני מתמודד טוב", גם כאשר הם חווים בדידות או געגועים.
בלבול זהות- מי אני ביניהם?
אחד האתגרים המרכזיים של ילדי תרבות שלישית הוא בלבול זהות. הזהות, המורכבת מעיגולים כמו שפה, שייכות, מראה חיצוני, ערכים וזיכרונות- נבנית עבורם בתוך מציאות מפוצלת. ילד כזה עשוי לשאול את עצמו:
  • "האם אני ישראלי או הולנדי?"
  • "מדוע אני חושב באנגלית, מדבר בעברית וחולם בהולנדית?"
  • "מדוע הם לא מבינים אותי כאן... ולא שם גם?"
תחושה זו לפעמים יוצרת סכסוך פנימי: הרצון להשתייך לעומת הרצון לשמר ייחודיות, נאמנות לתרבות ההורים לעומת הרצון "להיות כמו כולם" במקום בו הם גדלים.
כאשר זהות תרבותית של ילד נבנית סביב החוויה של "גם וגם"- חשוב שלא להפוך אותה ל"או זה או זה." ילדים זקוקים לאישור למורכבות שהם חווים.
היחסים עם ההורים- מקום של שייכות, וגם של מתח
ילדי תרבות שלישית חיים בין שני עולמות, והוריהם חיים בעיקר באחד מהם. זה יוצר פער: ההורים רוצים לשמר את התרבות, הערכים והשפה שבהם גדלו; הילדים, לפעמים, רוצים להשתלב - לא להרגיש שונים. מה שנתפס על ידי ההורה כ"גאווה" במוצא, יכול להיתפס על ידי הילד כ"בושה" או "נטל."
מצבים טיפוסיים:
  • ילד שמתבייש לדבר בשפת האם של ההורים מחוץ לבית.
  • ויכוחים סביב קודים של נימוס, חינוך או דינמיקה משפחתית.
  • תחושת אשמה בילד שהוא "בוגד" בזהות המשפחתית.
בנוסף, לעיתים קרובות הילדים מרגישים שהם צריכים לתווך בין ההורים והחברה- בין אם בתרגום שפתי או בהסברים תרבותיים. זה יכול לחזק אותם, אך גם להעביר אליהם נטל שאינו מתאים לגילם.
כיצד ניתן לתמוך בילדים אלה?
  1. להכיר במורכבות ולא להיבהל ממנה- גם אם הילד "נראה שהוא מתמודד", חשוב לבדוק כיצד הוא מרגיש, מה חסר לו, ומה מתרחש בפנים שלו.
  1. לשמר זהות מורכבת בבית- לדבר בגאווה על התרבות שממנה באתם, אך גם לתת מקום למה שהילד אוהב בתרבות החדשה. אל תהפכו את ההבדלים לאיום - אלא לשיחה.
  1. לאפשר ביטוי רגשי חופשי- אל תתעלמו מהצהרות כמו "אני מרגיש זר", "אני לא יודע מי אני", או "אני מתגעגע הביתה." תנו למרגשים האלה מקום. הם לא סימן לבעיה, אלא הם חלק מהעיבוד.
  1. להיות בקשר עם משפחות אחרות במצב דומה- לפעמים שיחה עם ילד אחר שחווה את אותו הדבר יוצרת תחושת שייכות שאפילו ההורים לא יכולים לספק.
  1. לזכור שזהות הילד נבנית לא רק דרך חינוך, אלא דרך חוויה- והחוויה המשמעותית ביותר היא התחושה שהם מובנים ואהובים בדיוק כפי שהם.
לסיכום
ילדי תרבות שלישית הם ילדים הגדלים בין תרבויות עם לב רחב, פרספקטיבה גלובלית, ושורשים שמתחילים להכות בקרקע חדשה תוך שמירה על זיכרונות מהקרקע הקודמת. הם מחזיקים בכוח מיוחד- אך גם בפגיעות שדורשת הכרה.
כאשר ההורים מבינים את עולמם מבפנים, ולא רק דרך התנהגות חיצונית- נוצרת חיבור עמוק שמלווה את הילד לאורך חייו. חיבור שמאפשר להם לומר בגאווה: "אני גם וגם. ואני שלם."
בלוג: להיות בתנועה: האתגרים הרגשיים של מעבר
מעבר הוא תהליך עמוק. לפעמים הוא מתחפש להרפתקה של שינוי, צמיחה, הזדמנות. לפעמים הוא באמת כל אלה. אבל מתחת לפני השטח, הוא גם משהו שונה לחלוטין: פרידה. עקירת שורשים. בנייה מחדש. ולפעמים, אפילו אובדן.
כפסיכולוגית שעוברת כרגע את תהליך המעבר בעצמי, וכמי שמלווה אנשים רבים במסע הזה אני יודעת כמה נפוצות התחושות האלה, וכמה מבלבלות הן יכולות להיות. הקושי מגיע לפעמים דווקא כאשר "הכל אמור להיות טוב". יש עבודה. יש בית. הילדים מסתגלים. "אז למה אני מרגיש/ה ככה?"
התשובה, לפעמים, מתחילה בזה: כי זה באמת קשה.
מה קורה לנו כשאנחנו עוברים?
מעבר למדינה אחרת מזיז חלקים פנימיים רבים בתוכנו. הזהות שלנו- האישית, המקצועית, המשפחתית- מתארגנת מחדש. היבטים שהיו ברורים ויציבים הופכים פתאום לשאלות פתוחות.
מול תרבות חדשה, אנחנו לומדים לתרגם. לא רק שפה, אלא גם הבעות פנים, קודים חברתיים, כללי נימוס, אופני תקשורת. גם אנחנו לפעמים נעשים פחות מובנים. הדברים שידענו להביע היטב, שעליהם בנינו קשר, שנינות, הומור- נעלמים מהשיח שלנו, או מחכים לפירוש.
ובתוך זה, עולה התחושה שאנחנו כבר לא מי שהיינו. ואנחנו לא ממש יודעים מי אנחנו עכשיו.
רגשות שרבים חווים (גם אם לא מדברים עליהם)
  • געגוע: למה שהיה, למה שהכרתי, למי שהייתי שם.
  • בדידות: גם כשאני מוקף/ת באנשים.
  • חוסר שורשים: כאילו האדמה, השפה והכלים נשמטו מתחתיי.
  • בושה: "למה קשה לי כשיש לי כל כך הרבה?"
  • אשמה: על אלה שנשארו מאחור, ולפעמים על הנותרים לדאוג לאחרים.
  • עצב: שלא תמיד נראה מוסבר, אבל נוכח, ומצטבר.
רבים מהרגשות האלה שקטים. הם לא תמיד מתפרצים. לפעמים הם פשוט יושבים איתנו בשקט, כמו עייפות פנימית. אנחנו מתפקדים, מסתדרים, אפילו נהנים מרגעים, אבל משהו בפנים לא מתיישב.
ואיפה נכנס הטיפול?
במקום שבו קשה להסביר מה אנחנו מרגישים, לפעמים מתחיל צורך בשיחה אחרת. כזו שלא דורשת תרגום. שיכולה להחזיק סתירות: גם התרגשות וגם עצב. גם הכרת תודה וגם תשישות. גם מה שיש וגם מה שחסר.
טיפול רגשי בתהליך מעבר לא בא "לתקן" משהו. הוא לא בא לומר "הכל יהיה בסדר". הוא בא לספק מרחב שבו לא צריך להחזיק הכל לבד. מרחב שבו מותר להרגיש, לשאול, להתגעגע, לפחד, לחפש, להשתנות.
מעבר למדינה אחרת הוא גם מסע פנימה- אל השאלות מי אני, מה נשאר איתי, מה חדש בי, ואיך אני יכול/ה לחיות את עצמי במלואי בתוך מציאות משתנה.
הערה אישית
אם קראת עד כאן, אולי חלק מהדברים האלה הדהדו אצלך. אולי את/ה בתהליך של מעבר. אולי עבר זמן ואת/ה מרגיש/ה שמשהו עדיין לא התיישב בפנים. אולי זה פשוט הצורך לדבר עם מישהו שמבין את השפה הפנימית הזאת.
את/ה לא לבד. אפשר לעצור לרגע. להסתכל פנימה. ולהבין שהקושי הוא לא חריג, ולא סימן שמשהו לא בסדר איתך. להיפך: הוא עדות לכך שאת/ה חי/ה באמת את המעבר הזה.
לאן אני שייך/ת אם אני תמיד בתנועה? החוויה הרגשית של נוודים/ות דיגיטליים/יות
בשנים האחרונות, המושג "נווד דיגיטלי" הפך לא רק לטרנד אלא לאורח חיים של ממש. הוא מסמל חופש, עצמאות, חקירה בלתי פוסקת של העולם ושל העצמי.
עבודה מהחוף בתאילנד, קפה קטן בפורטוגל, שבועיים בדירה שכורה בטוקיו, כל אלו הם חלק מהפסיפס שנבנה מחיים בלי שורשים קבועים.
אבל מאחורי התמונות הזוהרות והחיים ה"חלומיים" שמצטיירים מבחוץ, מסתתרת גם מציאות רגשית מורכבת- עדינה, שקטה, ולעיתים סמויה גם מעיניו של הנווד עצמו.
חיים של תנועה מתמדת משאירים פחות מקום ליציבות, לשגרה, לאינטימיות שנבנית לאורך זמן. יש תמיד משהו זמני באוויר- מערכות יחסים, חפצים, ריחות, נופים. הקשר למקום הופך רופף, הזהות האישית מתעצבת מחדש שוב ושוב, בהתאם לסביבה, השפה, התרבות.
במרחב הזה, שאלות של שייכות, זהות, קרבה ומשמעות צפות מעצמן.
היכן אני מרגיש בבית?
מי אני כשאני לא חלק משום קהילה קבועה?
איך יוצרים קשרים שיש להם עומק, כשכבר ברור שבקרוב נפרדים?
יש גם את התחושות הפחות מדוברות, כמו בדידות שמופיעה ברגעים מפתיעים, עייפות רגשית מהמעברים, געגוע למה שלא קיים כרגע (ולפעמים גם למה שלא היה).
נוודות דיגיטלית היא לא רק בחירה לוגיסטית, אלא תהליך רגשי עמוק. היא מצריכה גמישות, חוזק פנימי, יכולת להתאבל על מה שנשאר מאחור, ולעיתים להסכים לא לדעת לאן בדיוק הולכים.
אבל יש בה גם מתנות ייחודיות: פיתוח קשר עמוק עם העצמי, חופש לבחור בכל יום מחדש, רגישות תרבותית גבוהה, יכולת להסתגל, ולפעמים תחושת חיות שאין דומה לה.
כמו כל סגנון חיים, גם נוודות דיגיטלית נושאת איתה מורכבויות. להכיר בהן, לתת להן שם, הוא חלק בלתי נפרד מהמסע.
בלוג: גמילה מחיתולים במהלך רילוקיישן - ובכלל
תהליך הגמילה מחיתולים הוא אתגר משמעותי, במיוחד בזמן רילוקיישן. בואו נבין את התהליך ואת הדרכים להתמודד איתו.
האתגר הכפול
תהליך הגמילה מחיתולים יכול להיות מלחיץ ומעורר חרדה אצל הורים וילדים רבים. הוא יכול להיות קשה פי כמה כשאנחנו רחוקים, לפעמים ללא קבוצת תמיכה, וצריכים להתמודד עם הבדלים תרבותיים וניואנסים לא מוכרים, כמו ציפיות של גננות או תגובות מהסביבה.
הבדלים תרבותיים יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות: בחלק מהמדינות מתחילים את התהליך מוקדם יותר, באחרות מאוחר יותר. יש מקומות שבהם נהוג להשתמש בסיר, בעוד שבאחרים עוברים ישירות לאסלה.
החוויה הרגשית של הילד
הפרידה מהחיתולים, או גמילה מחיתולים, היא משימה משמעותית ומאתגרת. ממצב שבו הסביבה מתאימה את עצמה לילד - הם יכולים להטיל שתן ולעשות צרכים בכל מקום ובכל זמן, ההורים מנקים ומחליפים לחיתול חדש - כעת הילד צריך להתאים את עצמו לסביבה.
חשוב להבין שעבור הילד, זה לא רק שינוי טכני. זו התמודדות עם תחושת שליטה בגוף, עם עצמאות חדשה, ועם ציפיות חברתיות. ילדים שונים מגיבים בצורה שונה - חלקם ירצו שליטה מלאה בתהליך, אחרים יצטרכו הרבה עידוד ותמיכה.
החוויה הרגשית של ההורים
התהליך מעורר מגוון רגשות גם אצלנו ההורים. מצד אחד, יש את הציפייה להיפטר מהתענוג של החלפת חיתולים עם קקי, לראות את הילד שלנו גדל ומתמודד עם משימות התפתחותיות. מצד שני, ההורים חווים גם לחץ, והרבה ממנו.
בעבודה שלי עם הורים שנמצאים ברילוקיישן, וגם מהניסיון האישי שלי, אני מגלה שהמרחק, חוסר ההיכרות, והיעדר מערכת תמיכה לעיתים קרובות מגבירים את תחושות המתח והחרדה הללו.
טיפים מעשיים להצלחה
קודם כל, קחו נשימה. זכרו שזהו תהליך, זכרו שלכם ולילד שלכם יש מטרה משותפת - להצליח במשימה הזו.
  • התחילו את התהליך כשאתם מרגישים יחסית יציבים במקום החדש
  • למדו כמה מילים בסיסיות בשפה המקומית הקשורות לנושא
  • הכינו תיק עם בגדים להחלפה שילווה אתכם
  • התחברו עם הורים מקומיים או ישראלים אחרים
  • זכרו שכל ילד וכל משפחה הם שונים, ומה שעובד למישהו אחר לא בהכרח יעבוד עבורכם